איך נוצרים צמחים?
ראיון מרתק עם מטפחות צמחים
כמו עם מוצרים בסופר. אנחנו נעים עם העגלה במעברים, שולחים יד למדף, מורידים מוצר לתוך העגלה וממשיכים הלאה.
אין לנו שמץ של מושג איזו דרך עבר המוצר עד שבכלל הגיע למדף.
אין לנו שמץ של מושג מי הם האנשים המבריקים מאחורי המוצר שישבו, חשבו, פיתחו, שרטטו, והתאימו המוצר לצרכים ולטעמים שלנו.
כולנו כולל אני לא מתעכבים על העניין אפילו לא לשנייה.
כך זה בדיוק עם צמחים אותם אנחנו פוגשים על המדף במשתלה.
קבלו ראיון מרתק עם מטפחות צמחים
מטפחים כן כן זו הגדרתם תפקידם. הן או הם אלו שלאורך שנים מפתחים ומטפחים זני צמחים אותם אנו פוגשים במשתלה ונמשיך לפגוש בעתיד.
בא לכם על עץ גרניום עם עלים כחולים? בואו נראה אם זה אפשרי?
רקע
את הראיון קיימתי עם אורית ופזית, מטפחות צמחים ותיקות ומנוסות מטעם חברת 'דנציגר משק פרחים דן'. חברה אשר הוקמה כחברה משפחתית בשנת 1953 על ידי, זהבה וארנסט דנציגר, ועוסקת במחקר, טיפוח, פיתוח, גידול, ייצור, מכירה ושיווק של זני צמחי נוי ופרחי קטיף לשוק המקומי ולשוק הבינלאומי.
החברה כיום מהמובילות בתחומה בארץ ובעולם ומעסיקה למעלה מ- 200 עובדים בישראל (מתוכם כ- 50 אקדמאים) ומשווקת ליותר מ- 60 מדינות ברחבי העולם.
שלום פזית
ראשית זה המקום לציין שאת מטפחת צמח בשם 'לובולריה'. כאן בתמונה.
אז איך נוצרים צמחים? מה זה אומר לטפח הלכה למעשה? מה את עושה בפועל?
תפקיד המטפח הוא ליצור זנים חדשים ומשופרים מהקיים במסחר או בטבע.
השיפור יכול להתבטא בעמידות לתנאי סביבה, בצבעים שונים, בגודל פרח, צורת פרח, כמות פרחים, מבנה צמח מסודר יותר וכדומה.
עושים שימוש בשיטות טיפוח קלאסיות לצד חדשניות.
איך מחליטים לטפח צמח כזה ולא אחר?
לרוב זו החלטה שמגיעה מהשיווק או מהמכירות לפי טרנדים בשוק ודרישות השוק.
כמו לדוגמא צמחים קומפקטים שיהיו נוחים למגדל וגם צמחים שלא דורשים הרבה תחזוקה – לקהל היעד הצעיר יותר (אורבניזם -צמחי מרפסת).
יש מקרים שגם המטפח מכיר ומציע תוכנית טיפוח.
אז מה האתגר הכי גדול העומד בפני מטפח/ת צמחים?
ישנם שני אתגרים גדולים:
טיפוח לעמידויות למחלות צמחים, בו נדרש לזהות את גורם המחלה, לבודד אותו ולחשוף את החומר באופן מכוון למחלה.
אתגר נוסף חשוב לא פחות הוא להיות הראשון בשוק. להיות מסוגל לתת מענה מהיר לטיפוח מוצרים חדשים. לזמן היציאה לשוק יש חשיבות גדולה מאוד.
האם טיפוח צמח מסוים יתאים לכל המדינות בעולם?
לא. העולם מחולק לאזורי אקלים שונים וההתאמה של הצמחים היא לרוב לפי האזור האנדמי אליו שייך הצמח במקור. (ארץ המקור).
דבר זה מצריך לבחון את הזנים החדשים בהרבה מדינות ואזורי גידול בעולם.
יש צמחים שבעבר היו צריכים **קיוט לפריחה והיום עם תהליכי הטיפוח כבר יכולים לפרוח ללא קיוט ולכן את הזנים החדשים אנו בוחנים במספר איזורים בעולם.
** קיוט – הליך של מתן מנות קור לפריחה של רב שנתיים בדרך כלל.
האם הקהל פתוח לזנים חדשים או שמרן?
יש ויש. יש קהל יעד שהוא מאוד שמרן ויש קהל שמחפש זנים חדשים ומיוחדים. כמו הפיטוניות עם הנקודות או הפורטולקות המגוונות.
מעביר השרביט לאורית.
שלום אורית
זה המקום לציין שאת מטפחת צמח בשם בקופה – כאן בתמונה.
האם ניתן לטפח צמחים שלא יפגעו ממזיקים?
ייתכן במקרה ויש בצמח מקור לעמידות. לא בכל מין אפשר למצוא מקור לעמידות.
האם ניתן להגדיר צבעי פריחה שונים לכל צמח? נאמר שאני רוצה לטפח "עץ" גרניום עם פריחה כחולה. אפשרי?
יש מגבלות בטיפוח במיוחד אם זה טיפוח קלאסי או ללא שימוש בהנדסה גנטית.
איזה מידע חשוב בכל הקשור לטיפול בצמחים לדעתך אינו מחלחל לציבור חובבי הגינון?
המון פעמים שותלים צמחים במיקום שלא מתאים להם מבחינת חשיפה לשמש או שתילה של צמחים במיקס שלא לכולם אותם דרישות – צל/שמש, כמות מים ודשן או קצב צימוח שונה.
יש צמחים שניתן לגזום ויעלו שוב לפריחה והמון פעמים גוזמים בזמן הלא נכון או שפשוט עוקרים וחבל.
כמה זמן חולף מהרגע שמחליטים לטפח זן מסוים ועד שהוא ממש יוצא למשתלות?
טיפוח של זן יכול להימשך שנים אחדות.
אנחנו לקראת עונת אביב קיץ. על אילו 5 סוגי צמחים היית ממליצה לקוראים לחפש במשתלות?
לסיום כמה פרטים לגבי התנאים הנדרשים לגידול ה'לובלריה' וה'בקופה' אצלנו במרפסת.
זני לובלריה
- מעולים לתנאי חצי צל עד שמש ישירה.
- יש מספר זנים ריחניים בניחוח דבש.
זני בקופה
- מעולים לתנאי חצי צל.
תודה רבה פזית ואורית
למדנו המון