מתי בפעם האחרונה

הצצתם על תחתית ה – אדניות שלכם?

תחתית אדניות – עולם נסתר בערך כמו הקיר מאחורי המקרר. הכל נדחף לשם, כולם יודעים זאת ואף אחד לא באמת טורח להזיז כדי לראות מה המצב, אבל במקרה של 'תקלה' 🙂 ? אוי לבושה מה אגרנו שם?!

קרדיט התמונות ליסמין – חברת קבוצת מרפסות המופלאה שלנו

סיור מודרך בעיר התחתית של האדניות

מוכנים לצאת? מימיה יש? כובע יש? קרם הגנה יש? מזמרה יש? קדימה….! בדיוק כמו מאחורי המקרר, כך בתחתית אדניות קיים חשש ממשי ממחסור באיוורור. באדניות יהיו אלו מערכות השורשים של הצמחים.

זוכרים שדיברנו על פתחי איוורור ונשימה של צמחים הגדלים במיכלים? תזכורת, צמחים זקוקים ל – 3 תנאים בסיסיים כדי להצליח 1 – אוויר 2 – מים ו 3 – ניקוז מים מיטבי, הרי זה הסוד להצלחת גינון במיכלים.

איפה מסתתר השפן בשיר 🙂 ? בניגוד לצמחים הגדלים בקרקע, לצמחים הגדלים במיכלים ישנם רק 2 פתחים דרכם הם יכולים לנשום מים ואוויר ולנקז מים עודפים.

אלו הם חלקה העליון של האדנית והחור או אוסף החורים הקטנטנים הנמצאים בתחתית האדניות שלנו, שהם גם נקודת ניקוז המים.

מאחר ושטח או מרחב המחיה של צמחים באדניות מוגבל באופן טבעי בהשוואה לקרקע, מערכות השורשים מגיעות די מהר לתחתית האדניות או הכדים שלנו ומאיימות לסתום את הפתח החשוב ביותר, הוא פתח היציאה והכניסה הנמצא בתחתית.

המשך סיור בתחתית האדניות

בחלקו הראשון של הסיור עסקנו בנושא החשש מסתימת פתח המעבר התחתי, התחנה הבאה בסיור תעסוק בפתח כניסה למסתננים לא רצויים.

חור יש? הוא דו כיווני? אין מי שיעמוד בשער ויעשה סלקציה? (אתם אתם, תיכף מגלגל אליכם את האחריות) פגשתם פעם וואקום שלא התמלא? נכון, וואקום לנצח מתמלא, אלו החיים. במקרה זה אלו החיים של חיות אחרות ולא של הצמחים שלכם 🙂

תחנת מעבר לחשופיות, נמלים, עכבישים, זוחלים, ומה לא בעצם. האם זה רע? לא ממש, אבל אם הם נשארים שם וזו כבר לא תחנת מעבר אלה יישוב קבע, אז זו עשויה להיות בעיה.

תחתית אדניות

תחנה אחרונה

דעתי על כל עניין המגשים או מגשי התחתית לאדניות ידועה לכם ומי שטרם קרא על דעתי, תוכלו לעשות זאת בקישור הבא. על כל פנים אחרי נושא הסתימות והחיות, נותרה לנו תחנת ה – טוב אז מה עושים ואיך?

ברשותכם נתחיל מ מתי עושים?

הצעתי הידידותית היא להטות את הכדים או האדניות על צידם אחת לחודשיים, כן גם בחורף, הצימוח לא נעצר הוא רק מאט וסתימת פתחי יציאה בחורף בעייתי יותר מאשר בקיץ. כי הסיכוי שתגלו שהצמחים שוחים במים ומרקיבים בהשוואה לקיץ בו אתם מבקרים יותר במרפסת, נמוך יותר.

אוקיי, הטנו את הכד או האדנית ומה עכשיו? – גם אם הכל נקי ואין שורשים שבולטים החוצה או שבאותו ערב לא מתקיים אירוע 'עכבישים וחשופיות', קחו מקדח, כן כן מקדח פשוט כמו של מקדחה, נעצו דרך פתח הניקוז לעומק של 3 עד 5 ס"מ לא יותר ופשוט סובבו כאילו אתם קודחים.

מה קורה כאן?

אם אתם רק 'מנקים' את השורשים או את החיות או את שניהם עם הידיים מתחתית מיכלי השתילה, בעצם רק ניקיתם שכבה דקה והמרחק עד לפעם הבאה שהעניינים שוב ייסתמו, הדרך קצרה.

אבל, אנחנו הרי רוצים גם להרחיק את הביקור הבא ועל הדרך גם להועיל לצמחים. המקדח בגלל צורתו וחדותו מאפשר לא רק לפתוח את הדרך ולעומק בית השורש, הוא גם חותך/גוזם מעט שורשים תוך כדי, שזו בכלל תמיד שמחה גדולה לצמחים. מי שלא קרא את הפרק הזה אז שייקרא, זהו פרק חשוב.

לסיכום

מתי לבדוק? אחת לחודשיים

איך לבדוק? הסברתי הרגע ב 600 מילים ו 3 תמונות

למה זה חשוב? הבנתם כבר לפי הכותרת

מה לעשות אם גיליתי שורש ממש עבה שחוסם את הפתח? זה השלב לחבר את המקדח למברגה 🙂 ולתת לכח המנוע לעבוד.

מה לעשות אם יש לי מיכל שתילה ענק וכבד? תמצאו דרך להשכיב אותו על צידו ע"י השענה על אביזר אחר כמו כרית ישנה, ערימת בדים, תהיו יצירתיים אבל אל תוותרו על התהליך. זה חלק מטיפול שגרתי לחלוטין.

מה אם יש לי מערכת ניקוז מרכזית? אז המאמר הזה לא רלוונטי עבורכם 🙂

שאלות נוספות?

אייל