ממרפסת לפטיו
או מ'לימון ללימונדה'.
אישי, הסיבה בגללה אני כל כך אוהב שיחות ייעוץ נעוצה באהבה שלי לסיעור מוחות וברגע הזה בו יש לשניה שקט בצד השני, או כי מעט 'קשה' לפתע להכיל רעיון חדש שלא עלה קודם לכן, או שעולה פרץ התלהבות מכך שעד השיחה, חשבו ה'מתייעצים' כי לא יוכלו לממש רעיון מסוים, ולפתע זה ניתן.
שיחות ייעוץ, אני קורא להן ככה כי השימוש במונח 'שיחות חשיבה' עשוי להרחיק ולא לקרב.
לכאורה, מצד המתייעצים, "מה יש לחשוב? אני אשאל איפה להניח אדניות ואתה תגיד לי"
שיחות מהסוג הזה אותי פחות מעניינות ואין בהן לדעתי האישית ערך אמיתי ומועיל לבעליה של המפרסת.
בחרתי לעשות שימוש במבוא הארוך הזה רק כדי להוביל לדוגמה הבאה.
ממרפסת לפטיו
מלימון ללימונדה
הפניה מטעם בעליה של המרפסת הייתה לאחר סוג של 'לופ' מחשבתי,
מה ניתן ואיך ניתן לעשות עם מרפסת מהסוג הנראה בתמונה?
המרפסת "סגורה" למעשה מכל עבר, הקירות תופסים חלק דומיננטי ומשפיעים על התחושה ה'קרה'.
שטחה קטן כ- 7 מר' בלבד. הפאה היחידה הפונה החוצה קטנה ומעליה קורה ובקיצור, אתגר לא מובטל.
איך הופכים את המרחב הקטן וה'מחניק' אורבנית הזה, לפנינה שירצו לצאת אליה בכל הזדמנות?
הרגע הזה
בו מתרחשת ה'אאוריקה' בשיחה ולפתע עולה רעיון שלא עלה קודם לכן וכעת יידרש זמן ופתיחות לעכל אותו.
הרגע הזה, בדיוק זה, הוא רגע מרגש גם אם לא התחברו, לא אהבו, לא הבינו עד הסוף.
מדוע זה רגע מרגש? כי הוא בעיקר מוציא מקיבעון מחשבתי ויצירתיות.
הרגע הזה התרחש כשהבנתי שאין פה בכלל מרפסת,
יש כאן חדר עם פתח איוורור קטן הפונה לחוץ, ואם זו התובנה, שווה לבחון צורת ההסתכלות הבאה:
ממרפסת לפטיו, רגע של הבנה ומכאן איך יוצרים זאת?
ניגשים לתכנן את הפטיו ולא את המרפסת :-). זה בדיוק מה שעושים.
לצמצם את המרחב כדי להרחיב את הלב
מפשיל שרוולים וניגש להכל מזווית אחרת לחלוטין,
בוחרים האזורים בהם נכון וכדאי למקם מיכלי שתילה,
מכניסים למרחב הזה מיכלי שתילה ענקיים, בוחרים לוותר על שטח מרפסת כי מרפסת היא כבר פחות.
בתוך מיכלי הענק שותלים צמחים גדולים ובוגרים ויצקנו לתוך המרחב הקטן הזה (ראו המשך תחת ההדמיה הפשוטה)…
יצרנו במרחב הקטן הזה:
- תחושת גינה
- תחושת האינטימיות, הפרטיות, הביתיות, כל אלו באחת מתקבלים ובמאמץ קטן.
מה עוד הרווחנו?
- תחושת האורבניות הדומיננטית העוטפת את המרחב הזה "נישברה" באחת.
- השימוש במיכלי שתילה עגולים, שטיח חוץ עגול ואלמנטים עגולים נוספים, יוסיפו לריכוך המרחב הישר קר ומשעמם הזה.
ממרפסת לפטיו – המרחב ממנו ברחנו או נמנענו מלהיכנס אליו, הפך למרחב אליו רק נרצה לברוח.
אם בעליה של המרפסת בחרו לקחת על עצמם ללכת למהלך הזה? בשלב זה אין לדעת.
עבורי זו בסך הכל הצגת או המחשת המשמעות של שיחות ייעוץ, שהן בפועל שיחות חשיבה.
בהצלחה
אייל