האם העציץ שלי באמת מת?

הכד הזה הוא כבר סיפור אחר לחלוטין
2

האם העציץ שלכם באמת מת?

“הצילו העציץ שלי מת, אפשר עוד להציל אותו?” תראו זו בעיה, אם העציץ שלכם אכן מת, אז עד כמה שאני יודע, דברים מתים לא ניתן להציל. מצד שני, מי אמר שהוא מת? עלים צהובים או כתמים חומים וקבעתם את שעת המוות? טוב, אז שנעשה קצת סדר?

טוב הצמח הזה מת, אבל יש מלא שלבים בדרך לפני שקובעים את מותו.

 

צמחים לא מתים כל כך מהר

אני לא הולך לנתח כרגע אילו סימנים על כל צמח מעידים על איזו מחלה או איזו בעיה. זהו לא מאמר לזיהוי בעיות הצמח. אבל אני בהחלט הולך לגעת  ב 3 גורמים הצרות האמיתיים לצמחים שלנו ואיך לטפל בהם. אבל לפני כן מסר חשוב, צמחים ממש לא מתים כל כך מהר ואין כל סיבה לגזור את דינם אם הם קצת הורידו את הראש, מצד שני אין הכרח להעמיס עליהם באופן אוטומטי עודפי מים, דשנים קליפות ביצים מרוסקות וקפסולות אספרסו לעידוד צמיחה.

להלן הגורמים המרכזיים אותם כל אחד מכן יכול להסיר בקלילות

גורם ראשון – עודף מים – רמז – תשקו כמה שצריך ולא כמה שבא לכם, על הכל בהרחבה כאן 

גורם שני – הרוצח השקט – טיפ – תהליך המלחת האדמה באדניות והכדים – המלחה מלשון מלח והיא נובעת – כתבתי על כך כאן בהרחבה.

גורם שלישי – מרחב מחיה – טיפ – התאמת גודל הצמח שרכשתם לנפח האדנית או הכד, על הכל בהרחבה כאן.

רוצים כזה? שחררו אותו מתחתית קודם כל

 

העציץ שלי מת

אתגר המליחות בעציצים

נתחיל מהעובדה הפשוטה שבמים יש תמיד רמת מליחות מסויימת, במיוחד בארצנו המוטפלת. אבל הצמחים או שורשיהם איך לומר, לא ממש אוהבים את מגע המליחות בזרועותיהם. בפשטות, כאשר אנו משקים את הצמחים שלנו זה מגיע באופן טבעי עם מלחים ואלו מצטברים לרוב בשכבה העליונה של האדמה המושקית. המים מחלחלים מטה וחלק מהמלחים מצטברים עם הזמן למעלה. למי מכם שפעם שם לב, ניתן לראות כמו שכבה לבנה על חלקה העליון של אדמת העציצים. ובכן זו המליחות, והיא פוגעת בצמח פעמיים.

פעם אחת במגע עם השורשים

פעם שניה ודווקא זו החמורה יותר, המליחות פוגעת היכולת הקרקע להישאר מאווררת. שכבת המלח ‘אוטמת’ את הקרקע / אדמה ומונעת בעצם משורשי הצמח איוורור טבעי. כשתהליך כזה קורה הצמח מתחיל להתנוון, אבל זוכרים שאמרנו שזהו תהליך והצמחים לא מתים כל כך מהר? יופי. אז גם אם לכאורה שמתם לב מאוחר מאד שהצמח “חנוק” מממלחים ונראה רע, הוא עדיין לא מת וכל מה שנדרש לעשות זה את הפעולות הבאות:

שבירת הקליפה – מעין ריסוק שכבת האדמה האטומה עם הידיים.

שטיפה – ומיד לאחר מכן לקחת את העציץ/כד/אדנית אל מתחת לטוש במקלחת ולשטוף את האדמה במים פושרים וזרם חלש. ממש שטיפה ארוכה של כמה דק’. אין מה לחשוש מעודף מים כי אלו יוצאים מיד החוצה מהתחתית.

ייבוש ואיוורור – לאחר שסיימתם את תהליך השטיפה וודאו שאתם לא מניחים את העציץ על תחתית למשל, עדיף על מגבת לספוג את המים או על הרצפה ומקסימום אחר כך מייבשים.

הכד הזה הוא כבר סיפור אחר לחלוטין – תוכלו לקרוא עליו בהרחבה כאן. לכד הזה אין בעיות המלחה ועוד המון דברים.

טיפ – המלחת קרקע היא עוד סיבה מדוע אני אישית מתנגד לתחתיות לעציצים. תחתיות לעציצים הן בפועל מלכודת מלח – יתושים – טחב ומונעי ניקוז מים ידועים לשמצה. לא אוהב אותם ואין כל סיבה לעשות בהם שימוש וזו כמובן דעתי ונסיוני וכתבתי על כך כבר בעבר בהרחבה.

לסיכום:

שתפו ובהצלחה 🙂

2 Comments
  1. נחמה says

    יש לי צמח בכד חרס בלי חורים בתחתית- גם אותו אני יכולה לשטוף בהמון מים? המים יצליחו לצאת דרך החרס?

    1. אייל מליון says

      בהחלט יכולה, אם חור הניקוז בתחתית כד החרס פתוח, אין כל סיבה שמים לא יצאו דרכו ותכולי לשטוף הכד.

תגובה

Your email address will not be published.