על ילדים סנדביצ’ים וגידול ירקות

2

פוסט גבינה צהובה

אני אוהב לקום מוקדם בבוקר, מאז ומעולם, מגיל עשרה אני ממש קם בחדווה לבוקר חדש, גם אם הוא מבאס ומאלץ אותי ללכת לבית הספר, או אילץ פעם.

מתי אני קם? 04:45 או 05:00, כן טבעי לגמרי, מכוון שעון מעורר לשמש שהיא לא תשכח לקום ויוצא החוצה, שתסתדר לבד ה”נץ חמה” הזו. ככה בלי שעון וטכניקות התעוררות, אני פשוט קם ומתחיל לזוז.

אחד הדברים הכי קסומים בעיניי זו התחושה שמגיעה בשעה 09:00 בערך, כאילו עבר יום עבודה מלא. אני מוכן להוכיח מדעית את הדבר הבא, ההספק ב 4 שעות הבוקר הראשונות זהה לשני ימי עבודה. יעילות וחדות מקסימלים.

עד כאן רקע

 

אבא, תפסיק להכין לנו סדנביצ’ים

עד לפני מס’ שנים, הבנות שלנו נאלצו להסתובב ולחזור הביתה עם סנביץ’ שאבא הכין להן. בואו נאמר כך, שמם של הסנדביצ’ים שלי יצא לפניהם והמוניטין הרקיע שחקים עד כדי שיתוף תמונות בקבוצות הווטסאפ באזור, הכל סבב סביב: איך ניתן ליצור מעדן משתי פרוסת לחם לא מרוחות + פרוסת גבינה צהובה שחולקה בין שני סנדביצ’ים.

אה, סליחה רבותיי – זה שאני קם מוקדם מאד, עדיין לא הופך אותי ל ‘שף דה לה סנדביץ’, ובכלל אני ומטבח זה כמו שנפח ינסה לתפור גרביים, אישתי מקבלת התמוטטות רק מלראות אותי מתקרב לאזור הכיריים, האמת גם הכיריים מקבלים עווית משונה כשאני מגיע קרוב מדי.

סליחה רגע, יש לי תובנה 🙂 זה גורם לי לחשוב עכשיו ולהבין תוך כדי כתיבה, למה אני כבר חודשים לא מצליח להוציא מחבת גדולה מארון במטבח, ואין לי סבלנות לבדוק למה זה תקוע? זה בכלל לא תקוע, המחבת לא רוצה לצאת למען השם. גאון !

אבא, תכין לנו פוסט גבינה צהובה

על כל פנים, באחת מתקופות משבר הסנביצ’ים, רגעים לפני שהבנות פנו לנאס”א (נפגעיי סנדביצ’ים אנונימיים) לקבל סיוע עקב מניעת תזונה פנתה אליי הבת הקטנה, אז בת 13 ואמרה לי כך:

אבא, אתה יודע מה? אולי פשוט תכין לנו טוסט גבינה צהובה? אתה ממילא שם כל יום מאותו הדבר, אנחנו מחזירות את אותו דבר, פשוט שים בטוסטר, לחיצה קטנה ויש לנו טוסט גבינה צהובה.

הבנות חלמו על כזה -גמני, אבל לא הצלחתי לחבר בין החלום שלהן למציאות.

ילדה גאון! הוציאה לימונדה מהלימון ואותי מהמטבחון, קדימה, מעכשיו טוסט גבינה צהובה, וכך היה. מאז ועד היום אני לא מכין סנדביצ’ים, היום הזה של טוסט גבינה צהובה שבר את גב הגמל.

 

טוסט אחרון

כבר ביום הראשון הבנות התקשרו לומר לי שבעצם זו הייתה טעות, ושהם ממש אוהבות אותי וסולחות על הכל “אבא, זה לא אתה, זה אנחנו”. טוסט הגבינה הצהובה שהכנת לנו בהשקעה אין קץ, נפל על הרצפה ונשבר (כמו במערכון של אסי וגורי), אפילו החתולים לא הצליחו לנעוץ בו שיניים.

אבא, אמרה הגדולה, (היום בת 17 וחצי) כשנרצה לרצף את הבית מחדש, פשוט תכין מלא טוסטים. עדיף שתתמקד בלגדל משהו.

לשמחתי ולמזלן של הבנות כבר שנים שאינני אמון על הכנת הסנדביצ’ים בבוקר ובכלל. קיבלתי שחרור מלא ותעודת הוקרה, אישתי והבנות ערכו טקס בו נמסר לי מגן ‘טוסט הזהב’ עם ההקדשה הבאה

אבא אהוב, תודה!

 

ואני, שמח ומאושר, יכולתי מעכשיו להתפנות לגדל ירקות לפנות בוקר, אותם אולי בעתיד יסכימו הבנות להוסיף לסנדביצ’ים שמכינות בעצמן.

אז הנה ההנחיות שלי לגידול ירקות באדנית, הנחיות לסנדביצ’ים כבר הבנתם שלא כדאי לקבל ממני.

איך לגדל עגבניות באדנית?

איך לגדל פלפלים באדנית?

איך לגדל חצילים?

 

 

2 Comments
  1. מיכל אגם says

    פוסט מקסים ושובב נראה לי עדיף אבא מגדל עגבניות ופלפלים זה יותר מיוחד(: ובטוח מוסיף המון לסנוויצים

    1. אייל מליון says

      תודה מיכל, אכן עדיף שאגדל ולא אמרח 🙂

תגובה

Your email address will not be published.