מרפסות מלמדות

בתי הספר החדשים
1

יש לי חלום – נוסף

בשנה האחרונה זה התעצם, שיחות עומק המגיעות מצד בנותיי (14 + 17). הסוגיה? חינוך, מהות מערכת החינוך, למה ככה? על איזה צורך זה עונה? למה לומדים את זה ולא את זה? מדוע מלמדים כך ולא כך? הן בעיקר חשות תקועות, מזהות פער בין מה שרואות בבית למה שמזינים אותן. איך זה קשור למרפסות ואדניות מיד תגלו…

כן, בדיוק כך זה מרגיש

מקוביה לאדנית

חזות הכל – לבית הספר הקרוב למקום מגורינו הולך ומתווסף מבנה חדש ייאפשר קליטת תלמידים נוספים. אני עובר שם כל בוקר ומשתאה… שוב? בונים קוביה? יצורים תבנית? שוב קיבעון? אני רואה את זה ומתפלץ, מספיק שהיו בונים את אותו חלל מעט עגול זה כבר היה משנה המון. הרי לא באמת צריך לרוץ יחפים על קוצים בשבילי העמק כדי ליצור חינוך חדש, מספיק טוויסט קטן בעלילה והשיח היה יוצר משהו אחר, חדש, שונה אבל המערכת בשלה (או ממש לא בשלה לשינויים) וזו חזות הכל.

כיתת מרפסת

זה יכול להיראות אחרת – זה חייב להיראות אחרת. אם ניתן להפוך מקלט לפעוטון אין כל סיבה לא להפוך מרפסות לכיתות לימודים. מרחב פתוח, מסקרן, מגרה, צומח, דינמי, משתנה, שיקוף של החיים, של המציאות. צמחיה באדניות יכולה ללמד בוטניקה, ביולוגיה, טבע ועוד.. האדנית עצמה יכולה ללמד חשבון, מתמטיקה, שרטוט, חישוב נפחים, משקל ומה לא בעצם?! ועוד לא נגעתי בערכים הנלווים לכך. היי, הרי לא המצאתי כלום, לא פיתחתי דבר, הכל כבר נאמר שורטט ותוכנן ובכל זאת בוער בי להעביר מסר. הקיים פשוט לא יכול להימשך.

כיתת מרפסת – ניתן לראות ממנה את העולם וללמוד מבלי לומר מילה.

על מה אני חולם?

על מבנה הפוך – דמיינו בניין מגורים ששטח המרפסת שלו גדול כגודל הדירה והדירה גודלה כגודל מרפסת כיום. מגדל מלא במרפסות ואדניות שכל אחת מהן מהווה נק’ תצפית על העולם, אלו לא כיתות לימוד אלו נק’ תצפית ומחקר. כשרואים אופק אפשר לדמיין וכשמדמיינים מציאות מתחילה להיווצר. התשואה הגבוהה ביותר שנוכל לקבל תבוא מהשקעה בנק’ התצפית של דור ההמשך.

האפור והמטושטש מתחילים לקבל צורה וצבע

שתפו – מי יודע לאיזה יזם נדל”ן יתגלגל הפוסט? ואף מילה על משרד החינוך 🙂

מוזמנים להגיב
  1. רינת says

    כמה שאתה צודק, חלום, הלוואי ויתגשם.

תגובה

Your email address will not be published.