למה הכוונה כדים בהשקיה עצמית

אולי אתחיל מחידוד קל וחשוב, אף כד בעולם אינו משקה את עצמו משוכלל ככל שיהיה. בסופו של דבר מים צריכים להגיע אל הכד… יש לכם מרפסת ללא נק' מים? כדים עם השקיה עצמית לא יפתרו העניין.

גם לכד עם השקיה עצמית נדרשים מים ואלו מהיכן יגיעו? יופי, שמח שהבנתם 🙂

המאמר הבא מוקדש לצד הטכני של כדים בהשקיה עצמית. אני אציג את היתרונות וגם את האתגרים, בין אם אתם גננים או חובבי גינון, חשוב שתדעו איך הדבר הזה פועל, מבטיח להתעכב על כל סעיף וסעיף.

 

 

למה בכלל כדים בהשקיה עצמית?

שלש סיבות עיקריות

1. ביטול ההתעסקות בדיון הפנימי והאין סופי 'כמה מים לתת ומתי להשקות'?
2. לאפשר חווית הצלחה כמעט בכל מה שרוצים לגדל
3. לשחרר התלות במערכות השקיה וההתעסקות הכרוחה בהתקנתם ותחזוקתם

ע"ב הסיבות הללו בניתי את המאמר הזה… אבל חייבים להתחיל מ איך הדבר הזה עובד בכלל?

 

 

רקע

צמחים ישגשגו ויניבו תוצאות טובות יותר אם נשקה אותם מלמטה. אך מה לעשות, באופן טבעי אנחנו משקים מלמעלה,זו הנקראת 'השקייה עילית'.

להשקיה עילית יש 2 אתגרים עבורנו שמהווים אתגר עבור הצמחים,

1. פיוניות השתיה של הצמחים נמצאות ברובן בתחתית גוש השורשים.
2. אין לנו כל דרך להעריך כמה מתי והאם כמות המים ותזמון ההשקיה שסיגלנו לצמחים שלנו הוא הנכון עבורם

אגב מי מכם ששמו לב במשתלות מובחרות העציצים עם הצמחים בתוכם יושבים בתוך שולחנות הצפה (כך זה נקרא) ושווה להציץ בסרטון הבא לרגע קט כדי להבין מכאן והלאה איך העניין קשור להשקיה עצמית.

קרדיט לחברת טיפטוף – יצרני שולחנות הצפה ומפעילי משתלת טפטוף הנהדרת בבאר שבע.

 

איך עובדים כדים בהשקיה עצמית 

ובמה הם נבדלים מעציצים רגילים?

כלל לא משנה מהי צורת האדנית או הכד, הרעיון זהה בכולם, מדובר ב כד בתוך כד. כד חיצוני (לרוב הגדול יותר) המהווה את מאגר המים ממנו "ישתה" הצמח השתול בתוך כד נפרד שלעתים יהיה בתוך הכד הגדול או מעליו או לצידו.

בפועל מדובר ב 2 מיכלים נפרדים זה מזה, האחד מיועד לשתילה השני מהווה מחסנית למים. להמחשה – העציצים התלויים שבתמונה מורכבים מ 2 יחידות,

האחת מעוצבת חיצונית עבור אגירת המים ופנימית שחורה עבור אדמה וצמח. מד המים אגב הוא הכרחי בכדים בהשקיה עצמית כדי למנוע מאיתנו לא לעסוק ב ניחוש מתי וכמה. זוכרים?

 

 

צמצום ההתעסקות בשאלה

'כמה מים לתת ומתי להשקות?'

המבנה של הכדים בהשקיה עצמית מאפשר לצמחים לשתות מלמטה שזה בעצם מים ישירות לאותן פיוניות הנמצאות בתחתית גוש השורשים.

בפועל, האדמה (תערובת השתילה) היא זו שמסיעה את המים כלפי מעלה אל עבר בית השורש ובעצם גורמת לכלל תערובת השתילה להירטב ובאופן אחיד סביב גוש השורשים.

זו בעצם השקיה מאוזנת ואחידה וככזו היא מונעת ניחושים והנחות וחישובים כמה איך ומתי לתת מים לצמחים שלנו. המשוואה פשוטה,

עד כאן איך הדבר הזה עובד, אגב בכל הכדים ללא יוצא מהכלל ולא משנה מהי השיטה, בכך מיד אגע בהרחבה.

---

טיפ חשוב! – לא משנה כמה זמן חלף מהשקיה קודמת לנוכחית. כדי שתהיה חווית הצלחה, יש להיצמד רק ואך ורק למה שמראה מד המים. עם הזמן והנסיון תלמדו כמובן לסמוך גם על נראות הצמח.

---

 

 

לאפשר חווית הצלחה

תראו, אני תמיד אכריז מעל כל במה, מרפסת או אנטנה סלולרית. בין אם אתם מטפחים קקטוס סיבירי חד קוצים (המצאה צמחית שלי)או גרניום זקוף אדום,

בסופו של יום כולנו רוצים לחוות הצלחה! זה כל הסיפור ולכן, צמחים המקבלים מים בהשקיה תחתית יהיו בריאים יותר, יציבים יותר, פורחים יותר ועמידים ולאורך זמן.

 

 

שאלות ותשובות בנושא לסיכום והרחבת הידע

האם קיימים סוגים שונים של כדים בהשקיה עצמית?

כן 🙂 בוודאי, קיימים 2 סוגים:

1. אלו המתאימים לחוץ
2. אלו המתאימים לתוך הבית או בעצם למקום מקורה

 

איך יודעים להבדיל ביניהם?

לאלו המותאמים לעמוד בחוץ תחת כיפת השמיים יש מנגנון שמשחרר עודפי מים. כלומר, בהינתן שיורדים גשמים או נניח השקתם יתר על המידה.

מעל גובה מים מסויים הכד החיצוני (זה שאוגר את המים) ישחרר את העודפים לרצפה כדי למנוע הטבעת הצמח. באלו המתאימים לתוך הבית לא קיים מנגנון ניקוז העודפים מסיבה פשוטה.

אם השקתם יתר על מידה והאדנית שלכם יושבת על פרקט או שטיח מקיר לקיר, ניקוז עודפי מים על אלו זה לא תענוג גדול.

בשוק העולמי כיום ניתן למצוא יותר ויותר אלו המתאימים גם לחוץ וגם לפנים באותה יחידת כד/אדנית/עציץ.

 

זה לא מסריח כשמים עומדים בתוך המיכל?

בפועל מים לא באמת "עומדים" בתוך הכד, הם כל הזמן עולים כלפי מעלה כי האדמה מושכת/שותה אותם, הצמחים שותים ובנוסף יש אידוי טבעי.

 

מה ההבדל בין מילוי מים בצלחת תחתית אדנית רגילה לפתרונות המוצעים? 

שאלה מעולה, שני הבדלים משמעותיים:

1. שורשים צמחים זקוקים לאוויר ולא רק למים – תחתית אדנית המלאה רק במים לא מכניסה אוויר לשורשים. לעומת זאת כאשר יש מיכל בתוך מיכל, או הפרדה בין האדמה למים, שם תמיד יש חלל המתמלא באוויר המועבר לשורשים.
2. חברת הסעות – זוכרים שדיברנו על כך ש האדמה מסיעה את המים כלפי מעלה? בכל כד עם השקיה עצמית יש "חברת הסעות" בתצורת חוט, חבל, רצועה, משהו שיסייע למים לעלות לתוך ולהיקף גוש השורשים. באדניות רגילות זה לא קיים כלל ויכולת "חברת ההסעות" להעלות מים עקב כך מוגבלת עד כמעט לא קיימת, אולי רק כאשר מדובר באדניות נמוכות אבל אז שוב יוצא מהמשוואה עניין האוויר שנמנע מהשורשים.

 

האם ניתן לחבר כדים בהשקיה עצמית למערכת השקיה?

כן אך רק את אלו המוצבים בחוץ ולהם מנגנון ריקון עודפים. מחזיר בשאלה… למה לעשות זאת? 

 

האם העניין דורש דישון בצורה אחרת?

לא 🙂 ניתן לדשן בשני סוגי הדשנים האהובים עליכם, נוזלי או מוצק. העניין זהה לחלוטין לכל כד או אדנית רגילים.

---

איפה ניתן למצוא כדים ועציצים כאלו? 

כאן 

---

עוד שאלות?