שלש ב שלש
כל 3 שנים
כל 3 שנים זה תמצית הכל, הכותרת הכי מדוייקת ומזוקקת אליה הגעתי. כל 3 שנים אני מחליף תקליט והתנצלותי מראש אם יש כאלו בקהל שאינם יודעים מהו תקליט. אני מחליף תקליט כל 3 שנים וכך זה מגיל 15, עד היום בגיל 49 וכנראה יימשך עד סוף המסלול.
כל 3 שנים זו דרך חיים. היא לא קלה, היא לא לכל אחד ויחד עם זאת כל אחד יכול ליישם אותה! אני חוזר ומדגיש, כל אחד יכול ליישם אותה.
מבט מלמעלה
בואו נדמיין לרגע טיסה בגובה רב, ראש בחלון והעולם כמפה. אתם מכירים את זה, מבט למטה ו… אין סוף דרכים, שבילים, צבעים, והתמונה המתקבלת היא פלא. פלא מכל הדבר העצום הזה שאיש לא יודע את משמעותו.
חלקנו יחוש התרוממות רוח מהמופע, חלקנו יחוש התכווצות וחשש מכל הגודל והעצמה הזו, ועוד אין ספור תחושות. אגב חלקנו כלל לא יבין מה ה'סיפור'?!
את 'הסיפור' אני הבנתי מזמן, זאת רק ההבנה שלי כמובן 🙂 ההבנה שיש נקודת יציאה (הנקודה ממנה המראנו) והבנה שבעיקר עד נקודת היעד, יש דרך עם אין סוף אפשרויות. בשלב מסויים נגיע ליעד, אבל אותי מרגשת הדרך.
אגב לאו דווקא בגלל שהיא דרך "מעניינת", אלה בגלל העובדה שהיא מציפה ומציעה אין ספור צמתים ואפשרויות לפנות אליהן. הכל פתוח, הכל נגיש, הכל אפשרי אבל הכי חשוב, כל האפשרויות פתוחות וזמינות לכל אחד, רק צריך להחליט לקפוץ החוצה ולצנוח אל הלא נודע לרוב גם ללא מצנח.
אפשרויות
לפני הרבה שנים, כשהסתכלתי על 'מפת החיים' שלי, היו לא מעט עננים, הערפל היה כבד לעתים, המון המון שמש כמובן, אבל אף לא לרגע אחד, אפילו לא לשניה, לא היה לי ספק שמכאן ועד הקצה אין סיכוי שאהיה או אעשה מסלול אחד! אין מצב.. זה פשוט לא מתקבל על הדעת.
אני לא מאמין
אני לא מאמין למה שאנשים אומרים, ולא חלילה כי הם לא דוברי אמת. אלה כי רוב האנשים ישמיעו 3 דברים, את פחדיהם, דעותיהם ואת מה שהם רוצים לשמוע, את עצמם. לאוכלוסית ה'חוששים' אגיע בהמשך 🙂
להחליף תקליט כל 3 שנים
מסלול אחד, אין סוף אפשרויות בחירה, אני רוצה את כולן, את כל אפשרויות הבחירה. לחלק העניין נשמע ילדותי, לחלק חסר תקנה, לחלק יעלו תגובות מזלזלות, אבל זה באמת לא חשוב ובעיקר עניין של אלו שעלה להם משהו. אלו רק תגובות של אוכלוסית החוששים.
כדי לממש אין ספור אפשרויות בחירה, נדרשת רק החלטה ויחד עמה הבנה שכנראה לא נספיק לגעת בהכל, אבל ההבנה שעצם התנועה לכיוון הזה משחררת את ההתעסקות מכמות הנושאים והתחומים בהם ארצה לגעת, וכך הכל התחיל לפני 32 שנה.
כל 3 שנים אני מקים, יוזם ויוצר עולם חדש ומקפיד לעסוק ב 3 תחומים בתוך אותן 3 שנים. זה תמיד יהיה משהו שלא עשיתי לפני כן, משהו שאני מעוניין לנסות ואת המטרה סימנתי קודם לכן.
עוגנים אותם אני שומר ועליהם מקפיד כדי לא להתפזר:
- נושאי ליבה בהם יעסקו המיזמים החדשים והבאים – חינוך – גינון – חברה/קהילה
קסם ה 3
3 תחומים ב 3 שנים כל 3 שנים, מייצרים עושר עצום של יכולות, כישורים וקשרים. זה כל מה שנדרש כדי לנוע בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אגב הן לעתים אפשרויות מגבילות, אך ללא ספק בלתי מוגבלות.
את הקווים המנחים הללו אני שומר באדיקות ומעביר אותן לבנותיי מאז נולדו וכיום כבנות 19 + 16 את התוצאות ניתן לראות ללא כל ספק.
לעתים שואלים אותי אם הן לא מתבלבלות? אני מיד מבקש שישאלו אותן, ומי שמכיר אותן בוודאי יודע.. הן חדות, מפוקסות, ערניות, עושות תמיד יותר מדבר אחד וכל אחד מהדברים שהן עושות נעשה תוך השקעה אין קץ מבלי לצאת מפוקוס.
אם אקח את זה לעולם, או ארד רגע לקרקע. מה שהן רואות ומבינות זה שהעולם, ומה שיש לו להציע, גדול מכפי שניתן בכלל לתפוס. אך הן בעיקר מבינות שכל אדם בכל רגע נתון יכול להפוך למה שיחליט להיות.
לשם כך נדרשת יכולת קבלת החלטה, נחישות והתמדה. כאשר כל זאת תוך הבנה שהכל יכול להשתבש בכל רגע נתון, ומה עושים במקרה כזה? בדיוק, בונים משהו אחר חדש.
קל? לא! נח? לא!
מדהים? כן! האם אלו החיים? כן!
יש לאדם רצון טבעי ומובנה להילחם על תחושת נוחות' וזה לחלוטין מובן ובסדר גמור. אך יש חשיבות עצומה ללמוד, להתאמן ולתרגל מצבים בהם ה"גבינה זזה" מהצלחת, וזה נושא בפני עצמו אך לא לשם כך התכנסנו.
תשאלו את עצמכם 2 שאלות
בעוד 10576949685949 שנים כשתביטו לאחור ותציצו בקורות החיים שלכם, מה תצפו לראות?
ביום יום, מה תעדיפו לראות?
עולם מדהים מבעד לחלון מטוס צר כאשר אתם יישובים במחלקת עסקים?
או לצעוד בשביל חדש על הר חדש עם נופים חדשים, ולראות את כולם חולפים מעליכם במטוס?
לי מאז ומעולם הייתה ברורה הבחירה ואילו קורות (סיפור) חיים ארצה לקרוא : -)
היום נגן מחר רקדן? זה לא מעניין את אף אחד ולא צריך גם, זה מעניין רק אותי. אני יודע שאני יכול לעשות הכל בכל רגע נתון, ולעשות זאת מצוין.
3 דברים כל 3 שנים
מה אני עושה היום?
- יבואן ומפיץ אדניות וכדים חכמים לישראל – החל לפני שנתיים
- בלוגר בתחום גינות מרפסת – החל לפני שלש שנים
- מנהל חברה לפיתוח ערכות למידה לגיל הרך בארה"ב – החל לפני שנה מחדש
מנהל (בהתנדבות) תפעול להקת מחול – החל לפני 3 שנים ויימשך כנראה עוד הרבה שנים
זוכרים את העוגנים? – חינוך – גינון – חברה/קהילה הכל כאן.
מה אעשה מחר? כלומר בעוד שנתיים כי לפני שנה התחלתי בבחירות חדשות? בינתיים שומר בסוד, אבל מבטיח להפתיע : – )
בשנים האחרונות כששואלים את הבנות שלנו "מה אבא עושה"? הן עונות, "אבא יזם" הוא בעצם יוצר.
כן, אני יוצר.. אני בעיקר יוצר את המציאות ולא ממתין לה. כששואלים את אמא שלי, "מה עושה הבן שלך"? היא עונה כבר שנים בחוסר ברירה, 'אין לי מושג' העיקר שיבוא לבקר.
תודה ענקית לפרטנרית שלי שתמיד שם להכיל את תזוזת הגבינה
כל אחד יכול וחייב לעשות 3 ב 3
בהצלחה
אייל
5 Responses
ואוו – לגמרי גישה מעניינת. תודה על השיתוף
בשמחה
תודה על המשוב 🙂
בשמחה
וואו אהבתי מאוד את השקפת עולמך והדרך בה אתה פועל!!! מעורר השראה!
תודה תודה 🙂