על הקשר בין

סגירת מרפסת ועיצוב הגינה בה

סגירת מרפסת והפעם מנקודת מבט שלי כמעצב / מתכנן מרפסות.

אין המדובר בסגירת מרפסת כפי שאולי רובנו מפרשים אותה, מאלמנטים דוממים כגון זכוכית או מתכת.

אני רוצה להציע כמו תמיד זווית התבוננות נוספת על עניין פיזור ומיקום האדניות ואיך רבים מאיתנו נוטים לעשות שימוש באדניות

אתחיל בתמונה הבאה כדי להבהיר העניין,

אם אתם בשלבי התכנון, ללא קשר לגודלה של המרפסת, עשו רגע חושבים ואל תרוצו מיד "לעטוף" את המרפסת עם אדניות.

יש לכך כמה השלכות אותן חשוב להבין מראש ובהן מיד אגע.

תוכלו לראות בתמונה למעלה כי פיזור האדניות לגישתי יצר מצב של 'סגירת מרפסת' בהיבטים הבאים:

1. היקפה נסגר וצמצם את מה שניבט מעבר למעקה – הוא הנוף. בין אם הוא רצוי ע"י בעליה של המרפסת ובין אם לא, הנוף ייפגע.
2. בחירת הצמחים – לצמחים יש נטייה משעשעת והיא פשוט לצמוח. נסו לדמיין השפעת הצמחייה באדניות הללו חצי שנה לאחר שתילה. במילים אחרות, האצנו סגירה של המרפסת.
3. תחושה כללית – הפיזור הנוכחי של האדניות ובשילוב סוג צמחיה שימלא את ההיקף יצרו מצב בו תיווצר תחושת 'מחנק' עם הזמן. לעניין התחושתי ישנה השפעה עצומה כאשר יוצאים ומתיישבים בחוץ.
4. תחזוקה – יותר אדניות, יותר צמחים = תחזוקה גבוהה יותר באופן טבעי.

זווית הסתכלות נוספת אותה אני מציע לבחון.

שימור תחושת מרחב

בין אם יש לכם מרפסת ענקית ובין אם היא קטנטונת, זכרו מה תפקידה של המרפסת.

המרפסת היא ה – "חוץ" היחיד שיש לנו המתגוררים בדירות.

מתוך שכך, כקו מנחה אני חושב שנכון כמעט תמיד לשמר תחושת מרחב ולהימנע מ סגירת מרפסת ע"י אדניות וצמחים ולא רק בגלל 4 הנק' שציינתי קודם לכן.

בעזרת התמונה הבאה מניח כי תוכלו להבין את המושג 'תחושת מרחב'.

מעבר להיבט של תחושת המרחב, התמונה הבאה היא ההפוך של התמונה הראשונה.

כאן די ברור כי הנוף כמעט לא נפגע, תחושת המרחב נשמרת, כאשר יוצאים החוצה חשים בתוך גינה, התחזוקה מינימלית ויתרון עצום נוסף הוא,

כאשר ירצו אם ירצו בעליה של המרפסת הנ"ל להוסיף אדניות תמיד יוכלו ובקלות כי התשתית כבר קיימת.

זאת למשל בניגוד גינת המרפסת בתמונה הראשונה – שם אם תחליטו להסיר אדניות, העניין הופך מורכב הרבה יותר.

סגירת מרפסת עם אדניות וצמחים

אין סיבה לסגור את המרפסת ולהקיף אותה עם אדניות וצמחים מכל עבר.

כאשר אתם מתכננים את גינת המרפסת אני מציע לשמור על הקווים המנחים הבאים ובסדר הבא,

1. שימור תחושת מרחב.
2. שימור תחושת גינה – זאת ניתן ע"י שימוש בפחות אדניות קטנות ויותר בגדולות וצמחים גדולים.
3. שזו "תעבוד" עבורכם ולא אתם עבורה. תזכורת לסעיף בחירת צמחים, יותר מהם תתחזקו יותר. דמיינו לרגע כמה תחזוקה נדרשת מבעליה של המרפסת הנ"ל המכילה 2 עצי זית גדולים. למשל…

שאלות אפשריות העולות מתוך מה שהנחתי כאן:

שאלתם – אבל יש אזור מסוים אותו אנו מבקשים להסתיר – איך אפשר לעשות זאת מבלי "לסגור" את המרפסת?

עניתי – מקמו אדניות עם צמחים רק בנק' בהן נדרשת ההסתרה / כיסוי. אין סיבה לעשות זאת על הכל.

למשל כך:

גם כאן, בדוגמה הנ"ל ניתן היה להפחית את כמות האדניות והצמחים ולהשיג את אותה תוצאה בדיוק ולהגביר את תחושת המרחב, אבל המסר אותו הבנתם, הוא החשוב כאן.

מרפסת בדיוק כמו בתוך הדירה דורשת חשיבה מקדימה. תכנון מקדים.

אם אתם מבינים כי 'התאמת צמח לתנאי תאורה' בלבד אינו באמת תכנון, ומבינים כי המרפסת דורשת חשיבה מקדימה.

מזמין אתכם לחשוב איתי יחד באמצעות הקישור הבא

בהצלחה

אייל