שיחת ייעוץ למרפסת

כך תחסכו אלפי שקלים בעיצוב המרפסת

שיחת ייעוץ חובה לבעלי מרפסות ריקות

קיצור תולדות העציץ

קיצור תולדות העציץ

במקום שאכתוב פוסט בכל נושא, הפעם אעשה זאת הפוך. זהו פוסט מרכז ממנו תוכלו לצאת בכל סעיף למאמר מעמיק העוסק בהרחבה תחת אותו נושא, כמובן רק אם בא לכם 🙂

במאמר אחד אני הולך לעבור על כל הבסיס הקשור לגידול צמחיה בעציצים, והמשמעויות של גידול צמחיה בעציצים. אגע בכל נקודה ונקודה ואם יישארו שאלות אשמח לענות.

 

מוכנים לקיצור תולדות העציץ?

העציץ הראשון נשתל ע"י המצרים בשנת 3150 לפנה"ס, תות ענך אמון היה הראשון … סתם סתם נו בצחוק..!

כל מה שאציג מיד בכלל לא משנה לגבי סוג הצמח או האם אתם מגדלים צמח בעציץ בתוך הבית, במרפסת, בגינה או במאדים. אני חוזר, זה כלל לא משנה היכן אתם מגדלים צמח בעציץ ואיזה סוג צמח. עצי פרי, צמחי תבלין, קקטוסים, דשא, פקעות וכו'.. קפיש? יופי!

שלא כמו בקרקע, צמח בעציץ אינו יכול לשלוח שורשים ללא הגבלה. מתוך שכך הוא יכול למצוא מים רק בתוך מיכל השתילה, הוא העציץ. עד כאן סבבה? נהדר מתקדמים.

לפני שאתחיל 3 נקודות לזכור ככה ברקע

  • הסוד להצלחה עם צמחים בעציצים הוא ניקוז המים – לכל עציץ חור בתחתית, אין הנחות.
  • ככל שרמת הלחות גבוהה יותר כך גדל הפוטנציאל למחלות, כנימות מזיקים וטף.
  • לצמחים קל הרבה יותר להתאושש מהתייבשות מאשר מעודף מים.

תזכרו זה חשוב להמשך,

 

קיצור תולדות העציץ

פרק השקיה ומים

שלא כמו בקרקע שם הצמח הגדל בעציץ יכול לנשום, לשאוף לשתות ולספוג אוויר ומים מכל עבר. בעציץ ל'חבר הצמח' (סליחה אם זה נשמע רע) יש שני מקומות בלבד דרכם הוא יכול לשתות, לנשום וכיו"ב ואלו הם:

חלקו העליון של העציץ ופתחי/חורי הניקוז אשר נמצאים בתחתית העציץ. אז אם חשבתם שפתח הניקוז הוא רק כדי להוציא מים החוצה, דעו שזו טעות.

ברגע שהמים יוצאים או עוזבים את הצמח דרך פתח הניקוז למטה, הצמח נהנה מפתח נוסף דרכו הוא יכול לנשום, כי שורשים צריכים גם אוויר ולא רק מים.

תודה שוב למיכל דובינסקי על התמונה – פתח מרכזי לנשימה – החלק העליון של העציץ.

רמז דק להשקיה נכונה – כאשר אתם משקים צמח בעציץ תדאגו לכך שאתם משקים ללא עצירה עד אשר אתם מזהים בוודאות שמים יוצאים מתחתית בעציץ.

Why like this? או ע"פ האקדמיה ללשון – "למה ככה"? כי צמחים שותים מים מהשורשים נקודה קו! כדי שכל השורשים לכל נפחו אורכו ורוחבו של הצמח בעציץ ישתו מים ובאופן אחיד ושווה, יש לדאוג לכך שהמים יעברו דרך כל שכבות מצע השתילה בעציץ.

במאמר הבא תעברו הדרכה מעלפת איך עושים זאת נכון.

רגע רגע, אבל זה לא יוצר עודף מים? לאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בואו ניקח מצב בו יורדים גשמים על מיליוני עציצים, כדים, אדניות, מיכלי שתילה, מריצות שתולות, מגפיים עם פטוניות בקיצור הבנתם…

כל יום טונות של מים על מיליוני אדניות ברחבי העולם… האם זה עודף מים? האם זה גורם לצמחים למות בגלל כמות מים גדולה?

לאאאאאאאאאאאאא! מים נכנסים לעציץ מלמעלה, מים יוצאים מלמטה = צמח מאושר 🙂

טוב רגע אז מה זה בעצם עודף מים? או.. שמייייח ששאלתם, עודף מים הוא משך הזמן בו שחו שורשי הצמח במים שלא התנקזו. יעני, מים עומדים, לא מנוקזים, זה עודף מים!!!

מאמר נרחב על 'מה זה בעצם עודף מים'? בקישור הנוכחי

ואז… מגיעה תורה של התחתית, אוייבת מספר אחת לצמחים בעציצים ולפרקט היפה שלכם. למה אויב? זוכרים מאיפה הצמח נושם כשהוא בעציץ? גדולים אתם, אין אין זיכרון פנומנלי. טוב זו בדיוק הנקודה!

לכן סופר (מריו) חשוב, מיד אחרי ההשקיה אותה ביצעתם כפי שהנחתי, לרוקן את תחתית העציץ ולהחזירה תחת העציץ רק כאשר היא יבשה (מיובשת Seko, Dry) לחלוטין.

למה ככה? כי כאשר התחתית יבשה ולא מלאה במים, פתח איוורור מספר שתיים פתוח נושם ומאפשר לצמח לחיות.

טיפ קטן – תמיד עדיף לגדל צמחים בעציצים כאשר הם ללא תחתית. תחתית זה יפה ושם זה נגמר…

על מה קורה לצמחים בעציצים עם תחתיות מלאות מים במאמר הבא.

שאלות להבנת החומר עד כה?

  • מי היה תות ענך אמון?
  • מתי גילה האדם את העציץ?
  • מתי הרג האדם את הצמח הראשון מעודף מים?

אז איך יודעים כמה ומתי להשקות? משקים רק כשצריך! מז'תומרת? זה אומר שיש שתי אינדיקציות לבחון האם אכן יש צורך בהשקיה.

אחת – אצבע עמוק לתוך מצע השתילה – לח? לדלג. ייבש? להשקות כמו ההנחיה הראשונית.

שנייה – צמח שמוט עלים. אבל… רק לאחר שבדקתם עם האצבע שאכן הצמח שמוט עלים בגלל יובש.

לחות בקרקע ועלים שמוטים – אלו שתי האינדיקציות לצורך בהשקיה כן או לא?!

רגע, ואם אני לא מצליח/ה לנעוץ אצבע עמוק לתוך מצע השתילה? טוב זו כבר תשובה אחרת שכדאי להתייחס אליה.

 

אבל יש עוד סיבה בגללה לא תוכלו לנעוץ אצבע בעציץ 🙂

משום מה חיפיתם את היקף הצמח עם חלוקי נחל או אבני טוף ואז מה שקורה הוא.. בדיוק! נסתם עוד פתח איורור ניקוז וכו'..

רוצה לומר, זה שאתם חושבים שזה נורא יפה לצפות את האדמה סביב הצמח בעציצים ע"י הנחת חלוקי נחל, חצץ, טוף ושאר חברים זה נחמד, אבל תכל'ס זה יוצר שכבת איטום וחנק נוספת על מערכת השורשים, לוחץ את מצע השתילה כלפי מטה ואנחנו בעצם רוצים מצע שתילה מאוורר ככל האפשר, זוכרים? הבסיס להצלחה בגינון בעציצים הוא ניקוז יעיל ואיוורור.

בנוסף, חיפוי מצע השתילה מגביר את הלחות, אינו מאפשר לכם לבדוק האם הצמח באמת זקוק למים או לא, כלומר אתם משקים לפי "נראה לי שהגיע הזמן להשקות" ולא לפי צורך.

מתי כן נכון לעשות שימוש בחיפוי ועם אילו חומרים, על הכל כאן.

מעגל קסמים לא כל כך קסום – עודף מים, לחות גבוהה = פטריות מחלות ומזיקים בצוואר השורש וניתוק בהבנה האם אכן חסרים לצמח מים או לא?!

 

לסיכום  קיצור תולדות העציץ – שחררו, תנו לצמחים לנשום

  • הבסיס להצלחה – ניקוז טוב
  • השקיה – רק כשצריך
  • חיפוי מצע שתילה – וותרו על זה או עשו שימוש בחומרים כמו קליפות אורן/יער ורק אם אתם מגדלים צמחים בחוץ. זה יפה אך בוודאי לא הכרחי.
  • תחתיות – אשמח אם תוותרו או תיישמו ייבוש טוב שלהן.

איך הייתי רוצה לראות את הצמחים שלי? כך בדיוק. במקרה זה מדובר על 'מרווה אינדיגו' (צמח חוץ) אותה אני מגדל ללא עציץ על הדק בגינה שלי כבר 8 שבועות נכון לכתיבת שורות אלו. איך ומתי אני משקה אותה? טובל בדלי מים רק שהיא כבר על סף ייבוש מוחלט.

בלי עציץ, בלי תחתית בלי חיפוי, צמח חופשי מעטיפות מסגרות. כמו בחיים, כך בטבע, תנו להם חופש ותראו לאן הם עפים

אל תתייחסו אליהם כשבירים יותר מדי, הם עמידים ברמות שלא ניתן לתאר. ב 95% מהמקרים אלו אנחנו שמחסלים אותם מעודף אהבה. 5% הנותרים הם סיבות תמותה רבות ומגוונות שלנו אין כל שליטה עליהם.

ובכלל..

צמח מת? תחליפו לצמח חדש עוד פעם ועוד פעם עד שיצליח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *