הירשמו לחוג האדנית הניידת
אדנית על גלגלים – לפני כמה ימים שאלתי את הבנות שלי אם אזניהן נתקלו או שמעו פעם את המושג 'הספריה הניידת'? למי מכם שזוכר בילדותנו אחת לזמן הייתה מגיעה מעין משאית שנשאה עמה שילוב מעניין שלא לומר מיצג שכלל נהג משאית, ספרנית, וקונדוקטור שאחראי על פתיחת הדלת וסגירתה.
הספריה הייתה מגיעה בימים ושעות קבועות ובשקט הראוי לספריות מובחרות בעולם. כל כך בשקט שאם לא היית חלק ממעריצי הקרקס הנודד לא היה לך מושג שהספרייה הניידת הגיעה. אגב בהשוואה לספריה הניידת זכה ה 'אוטו גלידה' הנודד לפופולריות (עוקבים בשפת היום) מרקיעת שלגונים.
אדנית על גלגלים
הספריה הניידת הייתה נודדת מיישוב ליישוב ומנסה להקנות לנוער ערכים במקום כעכים ותרבות במקום נבוט, את הרגעים הנוסטלגיים הללו הזכיר לי הרכב שבתמונה עת סבבתי חסר חוש כיוון בשוק לוינסקי לפני מס ימים,
לעצמי חשבתי כמה ערכים יכולה להקנות אדנית על גלגלים כמו זו?
ספריות לצער כולנו נעלמות וארטיק שוקו שוקו גם, אך הצורך בביקור שבועי של כירכרה עלומה המביאה עמה בשורה וירק בוודאי עשויה ליצור שינוי באווירה. המודל חי וקיים, עיניכם רואות, כל מה שנותר זה לתדלק/לשתול את ה'אדנית Mobile' ולצאת למרחבים האורבניים.. תחשבו למשל על סיטואציה בה האדנית על גלגלים מגיעה לשכונה אחת לזמן, נהג האדנית מפעיל מונה (סתאאם) זרעים ומחלק אותם לילדי השכונה והוריהם ואלו יוצאים לסבב שתילות קהילתי שכונית גנני.
הרי בינינו, הילדים יהנו רק מעצם חווית הנסיעה ברכב מסוג כזה ברחבי העיר, תחושת מלכים של ממש. את השתילה יבצעו הילדים והוריהם בכיכרות העיר שיושארו חשופות אך ורק למטרה זו. איך שלא נהפוך זאת, זה בוודאי יהיה יפה יותר מכיכרות זיקוקי הדינור, נורות הלדים הכחולות ועצי הזית הגזומים בעיצוב דינוזאור כאילו היו שניצל.
טוב אולי קצת נסחפתי אבל את הרעיון הבנתם, כל מה שצריך זה ראש עיר עם חזון ומרפסת ממנה יוכל לחלום ולנעום (שילוב של נעים ונאום) את זמן תושביו.
כך נראות אדניות על גלגלים בעולם
ואם כבר עסקנו בגינון וילדים כנסו לפעילות המגניבה הבאה
למה זה כל כך מעסיק אותי? על הכל כאן
שתפו עם ראשי ערים ואזרחים הרצים כעת להיבחר
אייל